בלי רגל אחת- סיפור מומצא |
|
קמתי בבוקר. לא רציתי ללכת לבית הספר. הייתה לי רק סיבה אחת לחזור לשם בכל יום מחדש. ה ו א. הילד שבגללו כל יום חזרתי הביתה עם חיוך, הילד שאיתו לא פחדתי מכלום. אמרתי לעצמי ״בשבילו אוכל לסבול יום לימודים״. אבא הסיע אותי לבית הספר ונכנס איתי לכיתה. הודתי לו על הכל ואמרתי לו, נפגש בסוף היום. התיישבתי בכבדות על הכיסא. חיפשתי עם עיני את הילד. הוא ישב עם כל הבנות הפרחות. התבאסתי קצת, פתאום הוא שם לב לקיומי וחייך אלי. הסמקתי. הוא אמר לבנות שהוא עוד שנייה חוזר והתקרב אלי, קרוב יותר ויותר. ניהיתי אדומה כל כך ולא שלטתי בזה. הוא נעצר. הוא דיבר איתי אך לא הקשבתי לו. פינטזתי על הנשיקה שלי איתו, והבטחתי לעצמי שזה יקרה בקרוב. לפתע הוא התחיל לנפנף עם ידו מול עיני. כולם צחקו עלי, התעוררתי מהחלום שלי. הוא רק ביקש להעתיק שיעורים בצרפתית. התבאסתי קצת. פתאום אחת הבנות התקרבה אלי ״ומה שלום הנכה שלנו? עדיין כואבת לך הרגל?״ היא לקחה את קלמרי, והתחילה לצחקק. כולם עודדו אותה. ראיתי שגם ג׳וני מעודד אותה, ואני האמנתי בו. ניסיתי לקום אך לא יכולתי. שככתי שאין לי רגל. היא התחילה לרוץ, אם זה נקרא ריצה על עקבים של חמישים ס״מ. כולם צחקו. ואני התאמצתי. קמתי מהכיסא והתקדמתי לעבר השירותים. עיני היו נפוחות ואדומות. אני לא ידעתי מה לעשות. אני לא אשמה בזה שאני כזאת! אני חשבתי שלג׳וני יש רגשות כלפי. אבל לא! לא יכולתי יותר להמשיך לחיות ככה.אני לקחתי את המספרים שהיו בכיסי. כיוונתי לעבר גרוני. המספרים התקשבו לאט לאט, הן היו מילימטר מגרוני. לפתע מישהו עצר אותי. לא יכולתי לראות את פניו, עיני היו מלאות בדמעות. הוא קירב אותי אליו, קרוב יותר ויותר. ונישק אותי. חזק כל כך. פתאום הנשיקה הסתיימה. ראיתי את פניו. זה היה ג׳וני. ״אני אוהב אותך! אני לא יתן לך לעשות את זה.״ רגע, שנייה. זה לא ג׳וני. זה הילד שיושב לידי בשיעור! מ י י ק! לא חשבתי שיש לו רגשות כלפי, הייתי מרוכזת בג׳וני בזמן שהוא היה כל כך קרוב אלי.אני הרגשתי מיוחדת. אז פשוט באתי ונישקתי אותו!!! אהבתם? |
|
|
|
|
 | הרעיון יפה, אבל הכל קורה מהר מדי, ג׳ייק, התאבדות, מייק... |
|
 | כן יפה אבל זה כאילו תוך 10 דקות קורה אז זה מהר מידי ,אבל יפה ממש! |
|
 | זה גם אמור לקרות מהר. זה כיאילו כמה דקות לפני תחילת השיעור. |
|
;){kind=link}